
הרעש בראש לא מפסיק. המחשבות רצות במהירות והלב כבד מכאב. כשעברתי את הגירושין שלי לפני שמונה שנים, הרגשתי שאני טובעת בתוך המחשבות של עצמי. לילות ללא שינה התחלפו בימים של ערפל, והשיחות האינסופיות עם החברה הכי טובה שלי לא תמיד הספיקו. ואז גיליתי את הכוח המרפא של כתיבה חופשית בגירושין – כלי פשוט אבל עוצמתי שעזר לי להחזיר לעצמי שליטה ולמצוא את הכוח שהיה חבוי בתוכי כל הזמן.
אני יודעת מה את חושבת עכשיו: "לכתוב? כשבקושי יש לי כוח לנשום?" אני מבינה אותך לגמרי. לכן התחלתי בקטן – מילה אחת או צירוף מילים ביום. "זוועה" או "יהיה בסדר" – זה הכל. בלי הסברים, בלי עומסים נוספים. לפעמים, דווקא כשהכי קשה, המילים הבודדות האלה הופכות למצפן שמוביל אותנו החוצה מהחושך. עם הזמן, הכתיבה שלי התרחבה, וכך גם היכולת שלי לראות את עצמי בבהירות.
הפלא של כתיבה חופשית בגירושין הוא שהיא יוצרת מקום בטוח לגמרי. מקום שבו את יכולה להיות הכי כנה עם עצמך, בלי לדאוג מה יחשבו או איך תישמעי. הכתיבה עזרה לי לזהות דפוסים שחזרו על עצמם, לשחרר רגשות כלואים, ולמצוא תשובות שכבר היו בתוכי. כמו שכתבה ג'וליה קמרון: "כשאתה כותב, אתה מתחבר לרגשות האותנטיים שלך" – וזה בדיוק מה שקרה לי. הכתיבה עזרה לי לתת שם מדויק לרגשות, וכשהרגשות קיבלו שם, גם הפתרונות הפכו ברורים יותר.
אז איך מתחילים? קודם כל, הורידי את הציפיות. לא צריך יומן מפורט או שלושה עמודים כל בוקר. תתחילי במילה אחת. שנית, אל תקראי מה שכתבת, לפחות לא בהתחלה. תני למילים לצאת החוצה בלי שיפוט. שלישית, כתבי בזמנים "גנובים" – בין הסידורים, בתור לרופא, כשהילדים ישנים. לא חייבים מחברת מיוחדת – אפליקציה חינמית בטלפון מספיקה בהחלט.
בפרק זה תלמדי:
הירשמי וקבלי ישירות למייל סרטוני וידאו, בלוג ועדכונים