ילדים להורים מתגרשים: 8 צעדים ליצירת אווירה טובה בבית

היום, אחרי שנים של התמודדות ולמידה, אני רוצה לחלוק איתך 8 דברים חשובים שלמדתי בדרך ושעזרו לי ליצור את המשפחה המיוחדת שאנחנו היום:

1) מסכת החמצן שלך קודמת: למה לא תוכלי להציל את הילדים לפני שתצילי את עצמך?

בטיסה מזכירים לך – במקרה חירום – לשים את מסכת החמצן שלך לפני שאת דואגת לילדים. לקח לי זמן להבין עד כמה האמירה הזו מדויקת גם בחיים. כדי שהילדים יהיו בריאים – פיזית ונפשית – את חייבת להיות כזו. הם רואים אותך, לומדים ממך. והילדים שלי ראו אמא שמתמודדת ומצליחה להרים את עצמה כל יום מחדש, גם כשקשה, לפעמים עם דמעות, לפעמים עם חיוך מאולץ.

מה נותן לך הרגשה טובה? תקדישי לעצמך רבע שעה ביום. זה ימלא אותך ויתן לך אוויר.

2) המצפן הפנימי: איך ערכים ברורים יוצרים ילדים חזקים

אני זוכרת כמה “רדיתי” בילדים שלי, הכרחתי אותם להכין שיעורים גם אם זה היה ב-23:00 בלילה. לא ידעתי לשחרר, לא הגדרתי סדרי עדיפויות, לא חיבקתי מספיק.

בשלב מסוים הבנתי שאי אפשר גם וגם וגם, שאני צריכה להחליט: מה באמת חשוב לי? הבנתי שאני עלולה לאבד דווקא את הערכים בשם הישגים חיצוניים. החלטתי שאני לא רוצה ילדים מתוכנתים או מרצים. אני רוצה ילדים שיהיו סמל לנחישות, לקבלת החלטות, לחוסר פחד, למחשבה צלולה בזמן משבר, ולמצפן פנימי חזק.

מה באמת חשוב לך? לא לחברה שסביבך. זה המצפן שלך.

3) להרגיש כמו שק אגרוף, אבל תראי אותם

מה עשיתי בפועל? הייתי שם בשבילם. ראיתי אותם, בכיתי איתם, צחקתי איתם, רקדתי איתם, וחיבקתי אותם. הבנתי שאם לי קשה, להם – קשה הרבה יותר. הקשבתי, גם כשרציתי לצרוח. תמכתי, גם כשלא היה לי כוח.

הרבה פעמים הרגשתי כמו שק אגרוף, אבל המשכתי בדרך שהייתה בעיניי כל כך ראויה ונכונה. החלק הזה שלא היו מחיאות כפיים בסוף, אפילו לא תודה – עדיין היה לי קשה אתו. אבל כשאת רואה את עצמך, את מנטרלת רעשי רקע, קל לך לראות את הילדים שלך גם כשקשה.

תכתבי לעצמך בדף או ביומן משלך איפה היית ממלכתית ושמרת על קור רוח גם כשרצית לצרוח. תסתכלי על זה עוד חצי שנה מהיום, ותביני שזה השתלם לך.

4 ) הדוגמה האישית: הכוח השקט שמשנה הכל

כבר שמת לב שהילדים שלך קולטים הכל? הם ראו אותי מתמודדת ובוחרת בעצמי בכל יום מחדש – דרך תזונה, אימונים, חברות, ועבודה קשה. כשהבנתי שהדרך אליהם עוברת דרכי – לא הייתי צריכה לחנך יותר מדי. הם פשוט ראו.

תבחרי הרגל אחד שיקרב אותך ל”אני העתידי” שלך, והקדישי לו חמש דקות ביום. כל יום. גם אם את לא מצליחה, לא נורא. תמשיכי. זה לא אפס או מאה.

5) לנהל את הבית: תני להם אחריות, אבל לא שליטה

החיים החדשים דורשים התארגנות חדשה. הילדים צריכים להרגיש חלק מהבית, לא רק אורחים שעוברים בין בתים. הם צריכים להבין שיש להם ערך ומשמעות.

אחד הדברים המשמעותיים ביותר שעשיתי היה לתת להם בחירה בתוך הגבולות שאני הצבתי. התחלתי כשהרגשתי שאני עומדת לקרוס תחת עומס המטלות, והבנתי שחשוב לי שהילדים יהיו עצמאיים.

אני החלטתי על ה”מה”, והם החליטו על ה”איך”. זה יצר תחושת ביטחון וחופש, לצד הבנה שיש דברים שאמא עדיין קובעת. היום, כל אחד מהם מכבס את הבגדים שלו (זה התחיל כשהקטנה הייתה בת 9), מכין לעצמו ארוחת בוקר, ויש לנו חלוקה ברורה לגבי ניקיון הבית.