
חופשה לבד עם ילדים נשמעת כמו אתגר לא פשוט, ובצדק. גם אני הייתי שם. עמדתי בפני החלטה אם לבטל טיסה שתכננתי מזמן, רק אני ושלושת הילדים, בלי עוד מבוגר אחראי. וזה הרגיש לי גדול עליי. אבל אז נזכרתי בכל הרגעים הקטנים שעברנו ביחד: הטיולים הקצרים, החופשות הקודמות, הפעמים שהתגברנו על קושי. כל אלה הכינו אותי לרגע הזה. וזה מה שעשה את ההבדל.
ברגע שעברתי לתודעה של התקדמות, הצלחתי לראות שכל שלב בטיול הזה היה תוצאה של אימון יומיומי. הנהיגה, הניווט, ההתארגנות – הילדים שלי, וגם אני, כבר יודעים להתמודד. הם שילמו על חנייה, עזרו לנווט כשלא הייתה קליטה, תמכו כשהיה מאתגר. לא הרגשתי לבד. הרגשתי שיש לי צוות, ושאני יכולה לסמוך על הדרך שלי.
לפני הטיסה חשבתי לבטל. אבל במהלך החופשה הבנתי משהו עמוק: הכל כבר בתוכי. גם כשירד גשם, היה ערפל או נאלצתי לרדת ברוורס בשטח, פירקתי את הדברים לשלבים, נשמתי, המשכתי. בהיערכות לטיסה לא שאלתי "מה עוד לא פתרתי?", אלא "מה כבר פתרתי?". זה שינוי מיינדסט שהחזיק אותי לאורך כל המסע.
אחד השינויים הכי עמוקים שקרו לי במהלך חופשה לבד עם ילדים, היה להבין שאני לא צריכה להוכיח כל הזמן שאני מסוגלת. אני רק צריכה להיזכר במה שכבר עברתי. כשאת עושה צעד כזה, אין דרך "נכונה" או מושלמת, יש רק את הדרך שלך. כל אתגר הוא הזדמנות לגלות עוד חלק בתוכך. וזה בדיוק מה שקרה לי – גיליתי מחדש את החוזקות שלי, דרך העיניים של הילדים שלי.
אם גם את חושבת על חופשה לבד עם הילדים (בארץ או בחו"ל), ורוצה לחוות אותה מתוך ביטחון ואמונה, אני מזמינה אותך לשלוח לי הודעה באינסטגרם. אשלח לך תרגיל פשוט אבל משנה חיים שיעזור לך לראות את כל הדרך שעשית. וגם, אל תשכחי להוריד את המדריך שלי שיעזור לך להעביר אחריות לילדים ביומיום. הוא בדיוק מה שלקח אותי (ואותנו) לרמה הבאה.
בפרק זה תלמדי:
הירשמי וקבלי ישירות למייל סרטוני וידאו, בלוג ועדכונים