אפשר לשנות הכל

"יומן מסע" הוא תזכורת למהלך קשה. לבטן מתהפכת עשרים פעמים בשעה. ללילות חסרי שינה שהתחלפו בעשרים וארבע שבע של אין מספיק אוויר.

הוא תזכורת לאיפה בדיוק עובר הגבול בין להילחם על מה שאת כל כך רוצה לבין להבין שעד כאן. לזהות קו אדום, או לא לזהות את עצמך בכלל. ואיך הגדרות בכלל לא רלוונטיות, כי מה משנה הטייטל כשרע לך כל כך.

ואיך בכל מה שקשור אלייך, רק המצפן שלך יראה לך במה לבחור. כל יום מחדש. להיות ממלכתית גם כשזה הדבר האחרון שבא לך לעשות. בשביל הילדים. הם לא ידעו, אבל יהיו להם פחות צלקות. את זה את יודעת, וזה מספיק.

ואיך אפשר לאסוף את עצמך ואותם, ולהאיר להם בזמן שהם סוללים לעצמם את הדרך. גם כשנראה שהם דורכים במקום.

וכמה אנשים טובים, תודה לאל, ליוו אותך במסע הזה. כי האנשים הלא נכונים היו מובילים למרירות מתמשכת, שאת יכולה לזהות בקלות אצל אלו שבחרו ככה.

ושאפשר לשנות הכל. בכל זמן. בכל מקום. שהכל בראש. הגוף כבר ימצא את הדרך.

חתיכת דרך. לפעמים צריך לעבוד קשה. זה, ולאבד זמן כדי להרוויח משהו אחר. חיוך מבפנים, שקט נפשי, זוגיות, מקום שלך ושל הילדים, ואמונה ששום דבר לא יעמוד בפניכם.